אאורה היא קבוצה של תסמינים נוירולוגיים זמניים והפיכים לחלוטין, שמופיעים לרוב לפני כאב הראש, אך יכולים להופיע גם בזמן כאב הראש או אפילו ללא כאב ראש לאחר מכן.
הצורה המוכרת ביותר היא אאורה חזותית: הבהובים, קווי זיגזג, צורות בהירות או אזור בשדה הראייה שמשתנה בהדרגה. אאורה יכולה להתבטא גם בתסמינים תחושתיים, בהפרעות דיבור או שפה ובמקרים נדירים יותר בתופעות נוירולוגיות אחרות.
אאורה קשורה לשינוי חולף בפעילות של אזורים מסוימים בקליפת המוח. התסמינים בדרך כלל אינם מופיעים מיד בעוצמה המרבית, אלא מתפתחים בהדרגה.
זהו הסוג השכיח ביותר. יכולים להופיע נקודות מנצנצות, זיגזגים, קווים בהירים, צורות גאומטריות, סקוטומה מנצנצת או אזור של חסר בשדה הראייה שגדל בהדרגה.
בדרך כלל מדובר בעקצוץ שמתפשט בהדרגה בכף היד, בזרוע, בפנים או בלשון. לאחר תחושות חיוביות יכול להופיע גם נימול.
יכולים להופיע קושי במציאת מילים, בהבנת שפה או בהפקת דיבור. חשוב במיוחד להבדיל תסמין כזה מאירוע מוחי חריף.
אאורה חזותית היא הביטוי השכיח ביותר של מיגרנה עם אאורה. לעתים התופעה מתחילה באזור קטן של שדה הראייה ולאחר מכן מתרחבת או נעה במשך מספר דקות.
מטופלים יכולים לתאר קווים בהירים, זיגזגים, הבהובים, צורות גאומטריות, "ריצוד", כתם עיוור או שילוב של תופעות חזותיות חיוביות ושליליות.
דווקא השינוי ההדרגתי של התמונה חשוב לעתים יותר מבחינה אבחנתית מהצורה המדויקת של התופעה החזותית.
תסמינים חזותיים חיוביים הם דברים שמופיעים בשדה הראייה: הבהובים, נצנוץ, זיגזגים או קווים בהירים.
תסמינים שליליים הם אובדן זמני של חלק משדה הראייה: סקוטומה, אזור חסר או החשכה.
באאורה טיפוסית שני הסוגים יכולים להופיע יחד.
המונח "מיגרנה עינית" משמש לעתים בצורה רחבה מאוד ועלול להטעות. באאורה חזותית טיפוסית של מיגרנה, מקור התסמין הוא בקליפת הראייה במוח, ולא ברשתית עצמה.
התופעה החזותית קשורה לחלק מסוים של שדה הראייה ובדרך כלל מערבת מידע המגיע משתי העיניים, גם אם למטופל נדמה שהבעיה הופיעה רק בעין אחת.
ירידה פתאומית או חדשה בראייה שמוגבלת באמת לעין אחת לא צריכה להיחשב אוטומטית כאאורה של מיגרנה. יש לשקול סיבות עיניות וכלי־דמיות.
לפי ICHD-3, מיגרנה עם אאורה מתאפיינת בהתקפים חוזרים של תסמינים נוירולוגיים מוקדיים והפיכים לחלוטין.
לאאורה טיפוסית מאפיינים כגון:
לדוגמה, אזור קטן של נצנוץ יכול להופיע בסמוך למרכז שדה הראייה.
אזור מנצנץ או סקוטומה יכולים להתרחב, ועקצוץ תחושתי יכול לעבור מכף היד לאמה ולפנים.
לאחר מכן יכול להתחיל כאב ראש של מיגרנה, אך בחלק מההתקפים לא מופיע כאב ראש כלל.
תסמינים חזותיים, תחושתיים או שפתיים חולפים יכולים להופיע גם במיגרנה וגם ב־TIA — אירוע איסכמי חולף. לכן אי אפשר לקבוע אבחנה על סמך מאפיין יחיד בלבד.
| מתאים יותר לאאורה טיפוסית | מאפיינים מדאיגים יותר |
|---|---|
| התסמין מתפתח בהדרגה במשך מספר דקות. | התסמין מתחיל בפתאומיות ומיד מגיע לעוצמה המרבית. |
| יכולות להופיע תופעות חיוביות: הבהובים, זיגזגים או עקצוץ. | אובדן פתאומי של תפקוד: ראייה, תחושה, כוח או דיבור. |
| תסמינים שונים יכולים להופיע בזה אחר זה. | מספר חסרים נוירולוגיים מתחילים בו־זמנית ובפתאומיות. |
| אירועים דומים וסטריאוטיפיים התרחשו גם בעבר. | האירוע הופיע לראשונה, במיוחד בגיל מבוגר יותר או בנוכחות גורמי סיכון וסקולריים. |
כן. ICHD-3 מגדיר אאורה טיפוסית ללא כאב ראש כביטוי מוכר של מיגרנה.
מופיעים תסמינים חזותיים, תחושתיים או שפתיים האופייניים לאאורה, אך לאחריהם לא מתפתח כאב ראש של מיגרנה.
כאשר אין כאב ראש, האירוע יכול להידמות יותר ל־TIA, לפרכוס מוקדי או למצב נוירולוגי אחר.
נדרשת זהירות מיוחדת כאשר אירוע כזה מופיע לראשונה או מתחיל בגיל מבוגר יותר.
האאורה כוללת חולשה מוטורית. זהו תת־סוג נפרד של מיגרנה הדורש אבחנה מבדלת זהירה במיוחד.
יכולים להופיע שילובים של דיסארתריה, סחרחורת, טינטון, דיפלופיה או אטקסיה.
זהו סוג נדיר עם תסמינים חזותיים חד־עיניים והפיכים לחלוטין. לפני שקובעים אבחנה זו יש לשלול סיבות אחרות לאובדן ראייה זמני בעין אחת.
לא. אם קיימת היסטוריה ממושכת של אאורה טיפוסית וסטריאוטיפית, הבדיקה הנוירולוגית תקינה ואין סימני אזהרה, אין צורך לחזור על MRI בכל אירוע.
האבחנה של אאורה טיפוסית היא בראש ובראשונה קלינית.
מחקרים באוכלוסייה מצאו קשר בין מיגרנה עם אאורה לבין עלייה מתונה בסיכון לשבץ איסכמי. מדובר בקשר סטטיסטי, ולא בכך שאאורה טיפוסית היא בעצמה שבץ או שבהכרח תוביל לשבץ.
אצל אדם מסוים חשובים גם הגיל, עישון, לחץ דם, מחלות נלוות וגורמי סיכון וסקולריים נוספים.
מה בדיוק ראיתם או הרגשתם: הבהובים, סקוטומה, עקצוץ, נימול, הפרעת דיבור או תסמין אחר.
האם התסמין התחיל בפתאומיות או התפתח בהדרגה, כמה זמן נמשך והאם הופיע אחריו תסמין נוסף.
מתי התחיל כאב הראש: לפני האאורה, במהלכה, אחריה או שלא הופיע כלל.
אצל מטופלים רבים, הטיפול במיגרנה עם אאורה טיפוסית מבוסס על אותם עקרונות כלליים כמו במיגרנה ללא אאורה: טיפול יעיל בהתקף, שליטה בתדירות ההתקפים וטיפול מניעתי בזמן כאשר הוא נדרש.
ד"ר לידיה פרחובה היא נוירולוגית מומחית בעלת יותר מ־35 שנות ניסיון קליני. מיגרנה וסוגים אחרים של כאבי ראש נכללים בתחומי עבודתה הנוירולוגית האמבולטורית.
כאשר קיימת אאורה, חשוב במיוחד לשחזר בפירוט את סוג התסמינים, את הרצף שלהם ואת משכם, להעריך האם הם מתאימים לאאורה טיפוסית של מיגרנה ולקבוע האם נדרש בירור נוסף.
התפתחות הדרגתית, רצף, משך והפיכות מלאה של התסמינים עוזרים לזהות אאורה טיפוסית של מיגרנה. אם האירוע הופיע לראשונה, השתנה לעומת אירועים קודמים, אינו טיפוסי או מעורר ספק אבחנתי, יש להעריך האם נדרש בירור נוסף.