כאב ראש משימוש יתר בתרופות, Medication-Overuse Headache או MOH, מתפתח בדרך כלל אצל אדם שכבר סובל ממיגרנה או מסוג אחר של כאב ראש ראשוני, ומתחיל להשתמש בתרופות לטיפול בהתקפים בתדירות גבוהה מדי.
בהדרגה עלול להיווצר מעגל: כאב הראש נעשה תכוף יותר, נלקחות יותר תרופות, והתדירות ממשיכה לעלות. מיגרנה אפיזודית יכולה כך להתפתח לדפוס של כאב ראש כרוני, יומיומי או כמעט יומיומי.
לפי הסיווג הבינלאומי ICHD-3, MOH מתפתח אצל אדם עם הפרעת כאב ראש קודמת, כאשר מופיע כאב ראש תכוף על רקע שימוש יתר קבוע בתרופה אחת או יותר המיועדות לטיפול אקוטי בכאב הראש.
הסף תלוי בסוג התרופה ובמספר הימים שבהם משתמשים בה — ולא רק במספר הכדורים.
| תרופה / קבוצה | סף לפי ICHD-3 | הערה |
|---|---|---|
| טריפטנים | 10 ימים ומעלה בחודש | שימוש קבוע במשך יותר מ־3 חודשים. |
| משככי כאבים משולבים | 10 ימים ומעלה בחודש | במיוחד תכשירים המכילים מספר מרכיבים, למשל משכך כאב יחד עם קפאין או אופיואיד. |
| אופיואידים | 10 ימים ומעלה בחודש | קבוצה זו קשורה גם לסיכון גבוה יחסית לחזרה לשימוש יתר לאחר הפסקה. |
| פרצטמול | 15 ימים ומעלה בחודש | שימוש קבוע במשך יותר מ־3 חודשים. |
| NSAIDs | 15 ימים ומעלה בחודש | לדוגמה איבופרופן, נפרוקסן ותרופות אחרות ממשפחה זו. |
| מספר קבוצות תרופות | בסך הכול 10 ימים ומעלה | MOH יכול להופיע גם אם כל תרופה בנפרד אינה עוברת את הסף שלה. |
מטופל יכול לומר: "אני כמעט לא לוקח תרופות — רק כדור אחד". אבל אם הכדור הזה נלקח יום כן יום לא, השימוש יכול להיות משמעותי מבחינה קלינית.
לכן בהערכת MOH השאלה החשובה היא: בכמה ימים בכל חודש נלקחת תרופה לטיפול בכאב הראש?
אם מטופל לוקח כדור טריפטן אחד ב־12 ימים שונים בחודש, הוא כבר עובר את הסף לפי ICHD-3 לשימוש יתר בטריפטנים.
אם באותו יום קשה היו דרושות שתי מנות, מבחינת ספירת הימים זה עדיין יום שימוש אחד.
ל־MOH אין דפוס כאב יחיד או מאפיין ייחודי. הוא יכול להיראות כמו מיגרנה, כמו כאב ראש מסוג מתח, או לשנות את אופיו מיום ליום.
סיפור טיפוסי הוא מעבר הדרגתי מהתקפים נפרדים לכאב ראש בימים רבים בכל חודש.
התרופה עדיין יכולה לעזור, אך ההקלה נעשית קצרה יותר והצורך במנה נוספת מופיע מהר יותר.
בחלק מהימים הכאב נראה כמו מיגרנה, ובימים אחרים הוא עמום יותר, לוחץ או כמעט קבוע.
MOH נחשב לאינטראקציה בין שימוש תכוף בתרופות לטיפול בהתקף לבין מערכת העצבים של אדם בעל נטייה לכאב ראש.
בשימוש יתר ממושך יכולים להשתנות מנגנוני עיבוד הכאב במערכת העצבים המרכזית, לעלות הרגישות של המערכת הטריגמינלית ולהתפתח סנסיטיזציה מרכזית התומכת בכאב כרוני.
אין פירוש הדבר שמשככי כאבים או טריפטנים הם תרופות "לא טובות". להפך — הם חשובים מאוד לטיפול בהתקף. הבעיה מתחילה כאשר הצורך בהם נעשה תכוף מדי.
מצב שכיח הוא מטופל עם מיגרנה שאצלו מספר ימי כאב הראש עולה בהדרגה, ובמקביל עולה מספר הימים שבהם נלקחים טריפטנים או משככי כאבים.
בסופו של דבר ייתכן שהמטופל יעמוד בקריטריונים גם למיגרנה כרונית וגם ל־MOH.
לעתים קשה לזכור בדיוק כמה ימים בחודש נלקחו תרופות שונות, במיוחד אם משתמשים בפרצטמול, NSAIDs, טריפטנים ותרופות משולבות.
מסמנים כל יום שבו הופיע כאב ראש, גם אם הוא לא היה חזק.
רושמים את שם התרופה והאם נלקחה באותו יום.
כדאי לרשום האם התרופה עזרה, מתי הכאב חזר והאם נדרשה מנה נוספת.
הטיפול המודרני ב־MOH נועד גם להפחית את השימוש המוגזם בתרופות לטיפול בהתקף וגם לשפר את השליטה במחלת כאב הראש הבסיסית.
השלב הראשון הוא להבין כיצד שימוש תכוף מדי בתרופות עלול לתרום לכאב ראש כרוני.
הדרך תלויה בסוג התרופה, במינון, במשך השימוש ובמצבים רפואיים נוספים.
כאשר ההתקפים תכופים, נדרש לעתים טיפול מניעתי יעיל כדי להפחית את הצורך בתרופות להתקף.
גם לאחר שינוי בדפוס השימוש בתרופות, נדרשת תכנית ברורה ויעילה לטיפול בהתקפים עתידיים.
עוקבים לאורך זמן גם אחרי מספר ימי כאב הראש וגם אחרי ימי השימוש בתרופות.
אחרי שיפור חשוב לא לחזור בהדרגה לדפוס הקודם של שימוש תכוף בתרופות אקוטיות.
אין שיטה אחת המתאימה לכל המטופלים. הגישה תלויה בסוג התרופה ובמורכבות המצב הקליני.
במקרים רבים אפשר להפסיק אותם מיד או להגביל אותם משמעותית, במקביל לבניית תכנית טיפול חדשה.
לאחר שימוש ממושך וקבוע, הפסקה חדה באופן עצמאי עלולה להיות לא נכונה או לא בטוחה. לעתים נדרשת הפחתה הדרגתית בהשגחה רפואית.
חשוב לדבר על כך מראש. לאחר הפסקה או הגבלה משמעותית של תרופה שנלקחה לעתים קרובות, כאב הראש יכול להחמיר זמנית בימים הראשונים.
יכולים להופיע גם בחילה, הפרעת שינה, אי־שקט, סחרחורת או הרגשה כללית לא טובה. משך התסמינים תלוי בסוג התרופה ובמצב האישי.
כאשר ברקע יש מיגרנה תכופה או מיגרנה כרונית, טיפול מניעתי יעיל הוא חלק מרכזי מהטיפול ב־MOH.
לפי המצב הקליני ניתן לשקול תרופות מניעה מקובלות, כולל טופירמט ואפשרויות נוספות.
OnabotulinumtoxinA משמש למניעת מיגרנה כרונית ויכול להיות יעיל גם כאשר קיים במקביל שימוש יתר בתרופות.
נוגדנים מונוקלונליים נגד CGRP או הקולטן שלו הראו יעילות גם אצל מטופלים עם מיגרנה ושימוש יתר בתרופות.
לאחר טיפול מוצלח מספר ימי כאב הראש יכול לרדת משמעותית, אבל עדיין קיים סיכון לחזרה הדרגתית לשימוש יתר בתרופות.
הדבר קורה במיוחד אם המיגרנה הבסיסית אינה נשלטת היטב: מספר ההתקפים שוב עולה, השימוש בתרופות הופך תכוף יותר, והמעגל הקודם חוזר.
מטופל לא אמור לחיות בפחד קבוע מלקחת כדור כאשר יש כאב ראש.
המטרה היא אחרת: להפוך את ההתקפים לנדירים ומבוקרים מספיק, כך שהצורך בתרופות לטיפול בהתקף לא יהפוך לצורך כרוני.
מיגרנה, כאב ראש מסוג מתח או סוג אחר, ומה הייתה תדירות הכאב בעבר.
חשוב לדעת את מספר ימי כאב הראש האמיתי, ולא רק את מספר ההתקפים החזקים.
טריפטנים, פרצטמול, NSAIDs, משככי כאבים משולבים ותרופות נוספות.
יש לקבוע כמה ימים בחודש נלקחת כל קבוצת תרופות.
בודקים האם ניתן טיפול מניעתי, כמה הוא היה יעיל והאם הוא מתאים למטופל.
בונים אסטרטגיה להפחתת שימוש היתר, למניעת מיגרנה ולטיפול בטוח בהתקפים עתידיים.
ד"ר לידיה פרחובה היא נוירולוגית מומחית בעלת יותר מ־35 שנות ניסיון קליני. מיגרנה, כאב ראש כרוני וטיפולים מניעתיים מודרניים הם חלק מעבודתה הקלינית.
כאשר חושדים ב־MOH, לא מספיק רק לזהות שימוש תכוף בתרופות. חשוב להבין איזו הפרעת כאב ראש הובילה למצב הזה וכיצד ניתן לשלוט בה באופן יעיל יותר.
ספירת ימי כאב הראש, ימי השימוש בטריפטנים ובמשככי כאבים, הערכת המיגרנה הבסיסית ובחירת טיפול מניעתי מתאים יכולים לעזור לצאת מהמעגל של כאב תכוף ושימוש תכוף בתרופות.