כאב ראש הוא אחד התסמינים השכיחים ביותר לאחר חבלת ראש, זעזוע מוח או פגיעה מוחית טראומטית קלה. הוא יכול להופיע לאחר נפילה, מכה ישירה, תאונת דרכים, תאונת עבודה, פציעת ספורט או מנגנון אחר של חבלה.
לכאב ראש פוסט־טראומטי אין צורה אחת קבועה. אצל חלק מהמטופלים הוא דומה למיגרנה, אצל אחרים לכאב ראש מסוג מתח, ולעתים קיים גם מרכיב משמעותי של כאב שמקורו בצוואר.
לפי הסיווג הבינלאומי ICHD-3, כאב ראש מיוחס לחבלת ראש כאשר הוא מופיע בקשר זמנים ברור לאירוע הטראומטי.
לאחר זעזוע מוח או פגיעה מוחית טראומטית קלה, כאב הראש יכול להיות רק אחד ממספר תסמינים.
סחרחורת, בחילה, רגישות לאור או לרעש, הפרעה בשיווי המשקל, אי־נוחות בראייה ועייפות.
תחושת "ערפל", חשיבה איטית יותר, קושי בריכוז, ירידה בקשב או קשיי זיכרון.
הפרעות שינה, עייפות, עצבנות, חרדה או שינוי ביציבות הרגשית.
באבחון חשוב להעריך לא רק את הקשר לחבלה, אלא גם את הפנוטיפ של כאב הראש — לאיזה סוג כאב הוא דומה ביותר. הדבר משפיע ישירות על בחירת הטיפול.
כאב בינוני או חזק, לעתים פועם, עם בחילה, רגישות לאור או לרעש והחמרה בפעילות גופנית.
כאב לוחץ או מהדק, לעתים קרובות דו־צדדי, לרוב ללא מכלול התסמינים האופייניים למיגרנה.
כאב הראש יכול להיות קשור לכאב בצוואר, הגבלה בתנועה, רגישות שרירית והחמרה בתנועות מסוימות של הראש והצוואר.
לא בכל מקרה מופיע לאחר החבלה סוג חדש לחלוטין של כאב ראש. לפעמים קיימת מיגרנה עוד שנים קודם, אך לאחר התאונה ההתקפים נעשים תכופים יותר, ממושכים יותר או חזקים יותר.
במצב כזה חשוב להשוות בין התקופה שלפני התאונה לבין המצב לאחריה, ולהעריך האם חל שינוי ברור בדפוס כאב הראש.
כאשר קיימת החמרה משמעותית בסמוך לחבלה, גם המיגרנה שהייתה קיימת קודם וגם הקשר הטראומטי עשויים להיות רלוונטיים.
רוב האנשים לאחר חבלה קלה אינם מפתחים סיבוך מסוכן. עם זאת, יש מצבים שבהם אין להמתין לתור נוירולוגי רגיל.
הסף להערכה דחופה נמוך יותר גם אצל מטופלים הנוטלים תרופות נוגדות קרישה, במצבים של הפרעת קרישה, לאחר מנגנון חבלה משמעותי ובגיל מבוגר יותר.
כאשר לאחר חבלה חדשה יש צורך לשלול במהירות פגיעה תוך־גולגולתית משמעותית, CT ראש הוא בדרך כלל בדיקת ההדמיה הראשונה במצב החריף.
ההחלטה תלויה בבדיקה הנוירולוגית, אובדן הכרה, אמנזיה, הקאות, מנגנון החבלה, גיל, טיפול נוגד קרישה וגורמי סיכון נוספים.
MRI אינו הבדיקה הראשונה לשלילת פגיעה טראומטית חריפה שעלולה להיות מסוכנת.
הוא יכול להיות רלוונטי בהמשך כאשר התסמינים נמשכים, התמונה אינה טיפוסית, קיימים סימנים נוירולוגיים מוקדיים או שיש שאלה אבחנתית נוספת.
כאב ראש פוסט־טראומטי מתמשך אינו נובע תמיד ממנגנון יחיד. לעתים כמה גורמים משפיעים זה על זה וממשיכים לקיים את התסמינים.
לאחר חבלה יכולה להתפתח מיגרנה תכופה יותר או כאב דמוי מיגרנה, במיוחד אצל מי שהייתה לו נטייה למיגרנה קודם.
תאונה עלולה לכלול תנועת האצה והאטה של הצוואר, כאב שרירי־שלדי והגבלה בתנועה.
שינה לא טובה מורידה את סף הכאב ויכולה לתרום לכאב ראש תכוף.
תסמינים וסטיבולריים וקושי בתנועה יכולים להגביל פעילות ולהאט את החזרה לשגרה.
הדבר אינו אומר שהכאב "פסיכולוגי". עם זאת, מתח וחרדה יכולים להגביר את חוויית הכאב ולהקשות על ההחלמה.
שימוש תכוף מדי בתרופות לטיפול בהתקפים עלול להפוך בעצמו לגורם הממשיך כאב ראש כרוני.
ביום או ביומיים הראשונים לאחר זעזוע מוח, מנוחה יחסית והפחתת פעילויות שמחמירות באופן ברור את התסמינים יכולות להיות מתאימות.
עם זאת, הגישה המודרנית אינה מבוססת בדרך כלל על מנוחה מוחלטת עד להיעלמות כל התסמינים.
לאחר תקופה קצרה של מנוחה יחסית, נהוג לחזור בהדרגה לפעילות יומיומית ולפעילות גופנית קלה, בהתאם לסבילות.
אפשר להתחיל, לדוגמה, בהליכות קצרות ולהעלות את העומס בהדרגה.
אין תרופה אחת שהיא "תרופה לכאב ראש אחרי חבלה". הטיפול נבחר לפי אופי כאב הראש, תדירותו, התסמינים הנלווים והפרעות נוספות שנשארו לאחר התאונה.
הטיפול האקוטי נבחר בהתאם לכך שהכאב דומה יותר למיגרנה, לכאב ראש מסוג מתח או לפנוטיפ אחר.
כאשר כאב הראש נעשה תכוף, ייתכן צורך בטיפול מניעתי קבוע המותאם למאפייני הכאב.
כאשר קיימת מעורבות צווארית, פיזיותרפיה ממוקדת, שיפור טווח התנועה וטיפול בבעיה השרירית־שלדית עשויים להיות חלק מהתכנית.
כאשר נשארים סחרחורת, חוסר יציבות או רגישות לתנועה, לעתים נדרש גם טיפול וסטיבולרי ממוקד.
שינה סדירה, חזרה הדרגתית לפעילות, ארוחות מסודרות וחלוקת עומסים נכונה הן לעתים חלק ממשי מהטיפול.
חשוב לדעת כמה ימים בחודש נלקחים משככי כאבים, טריפטנים או תרופות אחרות לטיפול בכאב הראש.
כאשר כאב ראש, סחרחורת, הפרעות ריכוז או תסמינים אחרים נמשכים לאחר חבלת ראש, רצף רפואי ברור חשוב קודם כול לצורך אבחון וטיפול נכון. בישראל הוא עשוי להיות רלוונטי גם בתהליכים מול קופת החולים, ביטוח לאומי או חברת ביטוח, בהתאם לסוג התאונה.
כאשר החבלה אירעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, ייתכן שהאירוע יוכר כפגיעה בעבודה.
גם תאונה שאירעה בדרך לעבודה או בדרך חזרה ממנה יכולה בנסיבות מסוימות להיחשב תאונת עבודה, כולל תאונת דרכים.
במקרה של הכרה, ניתן לבדוק זכאות לדמי פגיעה, המשולמים לכל היותר עבור 91 ימים, ובהמשך, אם נותרה נכות עקב הפגיעה, גם מסלול של נכות מעבודה.
כאבי ראש, סחרחורת או תסמיני זעזוע מוח יכולים להופיע גם לאחר תאונת דרכים ללא ממצא חריג ב־CT.
תאונת דרכים רגילה אינה נכללת במסלול "דמי תאונה" של ביטוח לאומי. הטיפול בזכויות יכול להתנהל במסלול אחר, בהתאם לנסיבות התאונה.
אם תאונת הדרכים אירעה בדרך לעבודה או ממנה, כדאי לבדוק האם היא עומדת גם בתנאים להכרה כתאונת עבודה.
בתאונה בבית, ברחוב, בזמן פנאי או בנסיבות אחרות, ייתכן שקיים מסלול של דמי תאונה מביטוח לאומי, בכפוף לתנאי הזכאות.
מסלול זה אינו מיועד לתאונת עבודה או לתאונת דרכים. בדרך כלל יש להגיש את התביעה לדמי תאונה בתוך 90 ימים מיום התאונה.
במיוחד כאשר התסמינים אינם חולפים בתוך מספר ימים, כדאי שהרצף הרפואי יתאר לא רק את עצם התאונה, אלא גם מה קרה לאחריה.
כאשר כאב הראש או תסמינים נוירולוגיים אחרים נמשכים לאחר התאונה, הערכה במרפאה נוירולוגית המתמחה בכאבי ראש ובפגיעות ראש יכולה לסייע בהגדרה מדויקת של סוג הכאב, בהערכת סחרחורת ותסמינים נלווים, בבדיקה האם קיים מרכיב צווארי ובהערכת ההשפעה על התפקוד.
מעקב רפואי מסודר גם יוצר תמונה ברורה לאורך זמן: מה היה לפני התאונה, אילו תסמינים הופיעו אחריה, אילו טיפולים ניתנו ומה נותר בהמשך.
כאשר מתקיים במקביל הליך מול ביטוח לאומי או גורם מבטח, ההחלטה על זכאות, הכרה או דרגת נכות מתקבלת על ידי הגורם המוסמך והוועדות הרפואיות הרלוונטיות — ולא על ידי המרפאה המטפלת.
לאחר חבלה קלה רוב המטופלים משתפרים בהדרגה. אבל אם כאב הראש נמשך שבועות, נעשה תכוף יותר, מפריע לעבודה או מלווה בסחרחורת, רגישות לאור, הפרעות שינה או קושי בריכוז, כדאי לבצע הערכה נוירולוגית מסודרת.
המטרה אינה רק לומר שמדובר ב"תסמונת לאחר זעזוע מוח", אלא לזהות אילו מנגנונים ניתנים לטיפול: מיגרנה, מרכיב צווארי, הפרעה וסטיבולרית, שינה, עומס תרופתי או שילוב ביניהם.
תאריך, מנגנון, מכה ישירה, האצה והאטה, אובדן הכרה, אמנזיה והתסמינים הראשונים.
מיד, אחרי כמה שעות או ימים, וכיצד הוא השתנה מאז החבלה.
מיגרנה, כאב ראש מסוג מתח, כאב צווארי או שילוב ביניהם.
סחרחורת, רגישות לאור, הפרעת שינה, ראייה, ריכוז, שיווי משקל או מצב רגשי.
לפי הצורך נבדקים הסטטוס הנוירולוגי, תנועות עיניים, קואורדינציה, שיווי משקל והמרכיב הצווארי.
האם נדרש בירור נוסף, איזה טיפול מתאים לכאב הראש, והאם נדרש טיפול שיקומי או פיזיותרפיה.
ד"ר לידיה פרחובה היא נוירולוגית מומחית בעלת יותר מ־35 שנות ניסיון קליני. כאבי ראש, מיגרנה ואבחנה מבדלת של תסמינים נוירולוגיים הם חלק מרכזי מעבודתה הקלינית.
בכאב ראש לאחר חבלה חשוב להעריך את הקשר הזמני לתאונה, את סוג כאב הראש, תסמינים נלווים, השפעה על התפקוד ואת הצורך בבירור נוסף או בטיפול ממוקד.
מנגנון החבלה, הזמן שבו התחילו התסמינים, אופי כאב הראש, סחרחורת, מצב הצוואר, שינה, ריכוז, שימוש בתרופות וההשפעה על התפקוד עוזרים לקבוע איזה טיפול ואיזה בירור באמת נדרשים.